נימוקים להכרעת דין בתיק ת"פ 34261-01-12

1.      הנאשם, צעיר יליד 1988 נשוי למתלוננת הגב' פלונית ולבני הזוג תינוק משותף.

הנאשם הואשם בכך שבתאריך 9.7.11 בשעה 21:13 ברחוב הבעל שם טוב באשקלון בבית הורי המתלוננת תקף אותה במכות אגרוף בכתפה השמאלית. על פי כתב האישום, בשלב זה תפס אחיה של המתלוננת רמי את הנאשם ובתגובה תקף הנאשם את רמי בכך שהיכה אותו באגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו ובהמשך כאשר ניסה יוסף ביטון אביה של המתלוננת להפריד בין הנאשם לבין רמי וכתוצאה מכך תקף הנאשם את יוסף בכך שהיכה אותו בצלעות ואצבע יד ימין.

לנאשם יוחסו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ועבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379.

כמו כן הואשם הנאשם בכך שבנסיבות המפורטות לעיל איים שלא כדין על המתלוננת בכך שאמר לה "חכי אני אבוא גם אליך" בכוונה להפחידה או להקניטה ובכך יוחסה לו עבירת איום לפי סעיף 192 לאותו החוק.

2.      בישיבת המענה כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו וטען כי הותקף על ידי בני משפחת המתלוננת.

3.      המאשימה סבורה כי יש ליתן אמון בגרסת המתלוננת, אחיה רמי ביטון ויוסי ביטון ולהעדיף את עדותם על פני גרסת הנאשם שהגיע באותו ערב לבית הוריה של המתלוננת על מנת ליצור פרובוקציות עקב ויכוח עם המתלוננת ועל רקע הקרע שנתגלע בינהם ביניהם. צוין כי המתלוננת העידה באופן עקבי ובביטחון ויש להעדיף את גרסתה ועל פיה, לפי שגרסתה זכה לחיזוקים לקבוע כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

4.      ב"כ הנאשם בסיכומיה סברה שיש לדחות את גרסת המתלוננת שהונעה מתוך מטרה לקדם הליכי גירושין המתנהלים בין בני הזוג ושהיתה רצופת סתירות. בתוך כך הופניתי לעדויות המתלוננת, אביה ואחיה כפי שנמסרו במשטרה נ/2 (הודעת רמי ביטון אחיה של המתלוננת), נ/3 ו-נ/5 (הודעת יוסף ביטון אביה של המתלוננת) ו-נ/4 (הודעת נטלי מויאל) המתלוננת עצמה.

בין היתר הצביעה ב"כ הנאשם על סתירות בהקשר לאופן התקיפה. נטען כי על פי הודעת המתלוננת נ/4 מציינת המתלוננת כי כשהנאשם הגיע לקחת את מפתחות הרכב סרבה לתת לו ואז הכה אותה באגרופים בכתף שמאל, אחיה תפס את הנאשם ואביה הפריד ביניהם וקיבל מכות בצלעות ואולם בבית המשפט מציינת כי הנאשם תפס אותה בכתף שמאל באגרופים, ניסה למשוך את המפתחות, נתון שאין לו זכר בתלונה על פי ההודעה במשטרה  ואחיה הוא זה שניסה להפריד ביניהם ונתן לו בעיטות וכשאביה ניסה להפריד נתן לו מכות בצלעות.

ב"כ הנאשם מציינת כי בדו"ח שהוגש בהסכמה ת/3 שערך שוטר הסיור רס"ר פרג'י רובי מצוין שהמתלוננת טענה בפניו שבעלה תקף אותה כאשר נתן לה "מכות בגבה עם ידיו" וכי אחיו יאיר הגיע עם סכין ואיים עליה יחד עם בעלה. יתרה מכך, המתלוננת עצמה לדברי ב"כ הנאשם מציינת כי לא דיברה עם השוטר שהזמינה ולא סיפרה לו את הסיפור שבכל מקרה שונה מגרסתה בעדות או בהודעה שמסרה במשטרה, ומציינת שהמתלוננת מסרה שדברי השוטר הם שקר שכן עלתה לניידת ולקחו אותה.

כמו כן ב"כ הנאשם סבורה שהמתלוננת בהמשך (עמוד 4) עדותה מפרטת גרסה שלישית למהלך האירועים שעה שמציינת כי הנאשם ביקש את מפתחות הרכב, תקף אותה בכתף, הכה אותה באגרופים ואז אחיה "ביקש ממנו יפה...", למרות שבתחילת החקירה ציינה שאחיה ניסה להפריד ואילו הנאשם נתן לו בעיטות (עמוד 2 שורה 16). 

נטען עוד כי המתלוננת סתרה את עצמה במוסרה גרסה רביעית לאירוע בכך שציינה בעדותה (עמודים 5 ו-6 לפרוטוקול) שהנאשם תקף את אחיה באגרופים, הפיל אותו ארצה, אביה ניסה לעזור וקיבל מכה בצלעות, תכנים שלא צוינו בהודעה במשטרה.

נטען כי המתלוננת סיפרה שהיו עליה סימנים אולם אלה לא מתועדים על ידי השוטר או החוקר שחקר אותה וכן הופניתי לכך שבהודעה במשטרה לא ציינה המתלוננת כי הנאשם ניסה להוציא ממנה את המפתחות בכח (עמוד 6 שורה 17).

ב"כ הנאשם ציינה כי גם גרסאות האב והאח אינן עולות בקנה אחד מבחינה עובדתית לעניין תיאור מהלך האירועים. ב"כ הנאשם סבורה כי בעדותו ציין אחיה של המתלוננת שהנאשם נתן למתלוננת מכה חזקה בכתף, אביו דחף אותו שלא ימשיך לתקוף, הוא קם להגן ואז הנאשם תקף אותו. ב"כ הנאשם תוהה היכן התיאורים המפורטים על ידי אביו שכביכול בנו תפס את הנאשם בידיים, שדיבר יפה או שהפיל אותו על הרצפה ולא אפשר לו לקום.

ב"כ הנאשם מציינת שניכר כי האח מתאים את גרסתו לגרסת אחותו המתלוננת, היה להם הזמן לתאם עדויות והמתלוננת אף אשרה כי שוחחה עם עו"ד כשבוע לפני מועד העדות לקראת תיק הגירושין (עמוד 4 שורה 7).

ב"כ הנאשם מתייחסת בסיכומיה לשיטתה לסתירות בנוגע למיקום שבו ישבו או היו המעורבים במהלך האירועים.

עוד נטען כי אביה של המתלוננת מספר בבית המשפט את הגרסה העובדתית שסיפרו בנו ובתו המתלוננת ושהוא ראה את הנאשם  תוקף את המתלוננת ונותן לה מכת אגרוף. ואולם בהודעה במשטרה הדבר לא צוין והעד לא נתן לכך הסבר.

 נטען כי המתלוננת התנהלה כלפי הנאשם באופן פוגעני למרות שאישרה כי הרכב רשום על שמו של הנאשם סרבה לתת לו את מפתחות הרכב על מנת להצית את האווירה ולמשוך אותו לויכוח על מנת לקדם את ענייניה במסגרת תיק הגירושין. סיכומו של דבר סבורה ב"כ הנאשם כי המתלוננת משתמשת בהליכים בבית הדין הרבני לתועלתה בכך שמחד מבקשת שלום בית אך מצד שני משמרת את הסכסוך עם הנאשם וכל תלונתה הנה "המצאה אחת גדולה". הנאשם משלם משכנתא, אינו מתגורר בדירה, ישן ברכב על מנת שלא להתקרב אליה ולכן לאור שינויי הגרסאות אל מול גרסת הנאשם שהיתה עקבית יש לדחות את גרסתה.